אודות

בית על הגשר, תערוכה קבוצתית, מוזיאון קייזרסוורת, דיוסלדורף, גרמניה, 2021.

התערוכה היא חלק מהאירועים לציון 1700 שנה ליהדות גרמניה

אוצרות: ד״ר ברברה גרוטקאמפ שאפס, ילנה וולריך דינה בליך

בהשתתפות אמנים ישראלים וגרמנים:

דינה בליך, ליאורה וייז, לנה זידל, עודד זידל, רינה פלד, אברהם אילת, ציפורה רפאלוב, 

מירלה אנורה, הנס אמבורסט, קארין דוירה, מריה גילגס, סוזאן קאמפס וילנה וולריך.

לנה זידל, אי תנועה ( צומת בית אלישבע ), 2007, פחם, פסטל יבש וצבע זהב תעשייתי על נייר, 43X110
לנה זידל, דחפור, 2007, פחם, פסטל יבש וצבע זהב תעשייתי על נייר, 43X110
אי תנועה / לנה זידל

הזאבים הגדולים, שכמעט עולים בממדיהם על מכוניות, מתרוצצים ללא נחת סביב אי תנועה, שנמצא במרכז הרישום. עבודות הבנייה על האי בעיצומן. במבט חטוף נראה שהאבנים, הלבנים, שקי החול, הדליים והמוטות מפוזרים ללא סדר, אך בהתבוננות נוקבת יותר, מסתמנים הקונטורים של מגן דוד מרומז המסתתר במרכז הקומפוזיציה. הגילוי גורם לתהייה ומעלה שאלות רבות:
האם הסמל של מגן דוד עובר עכשיו תהליך של בניה מחודשת? האם הסמל הוא בשלב הפירוק או בשלב הבניה? אולי הסמל, המפורק למחצה, מרמז על מצבם השברירי של יהודי העולם? האם טמון כאן רמז לשואה? האם ארבעה שקי חול מיועדים לחזק את הקונטורים של מגן דוד, או אולי דווקא להפך – להסתירם?…האם טמון כאן רמז לתנועה מעגלית של הזמן? למעגלים ההיסטוריים? והזאבים – הם רק עוברי אורח? הם מופעים כאן ככוחות מאיימים של רוחות הפירוק וההרס, או להפך – ככוחות שמסמלים את הצמיחה והבניה מחדש?…
מכוון שאף בחירה ברישום הזה אינה מקרית, ניתן להניח שגם השימוש במשטח צבוע זהב טומן בחובו רמז לקדושה, לציור הנוצרי, שהופך את הרישום ואת כל המתרחש בו למעין איקונה מודרנית: ספק אפוקליפטית, ספק נושאת בשורות טובות.

 לנה זידל

מוזיאון קייזרסוורת, דיוסלדורף, גרמניה, עם כרזת התערוכה בית על הגשר, 2021

עבודות של לנה זידל

עבודות של לנה זידל

עבודה של עודד זידל
 

מיצג של דינה בליך