אוצרות

נסיעה טובה / לנה זידל

מקומות ריקים,שממה,פה ושם מופיעות מתוך הריק דמויות בודדות, מטוסים, מכוניות,סירות.נוצר הרושם שהדימויים עברו סינון,נבחרו בהקפידה רבה ולאחר מכן הונחתו בחלל העבודות בדיוק מירבי.ולמראות זאת,התפקיד הראשי בעבודתיו של מיכאל יחילביץ´ לעולם ישמר לריק הטעון.אחד המאפינים הבולטים בעבודותיו של יחילביץ´ הוא השילוב בין הקונקרטי לאוניברסלי. במבט חטוף כל האלמנטים נראים מוכרים: נמל תעופה, ברכה,נוף של מעלה אדומים.אבל,בו-בזמן נדמה שההתרחשות מתקיימת לא רק כאן ,אלא גם במקום חסר מאפיינים ספציפיים – בחלל אוניברסלי כלשהו. האנשים והאביזרים שהונחתו בחלל התמונה – למעשה, אינם הם כלל וכלל. הם בסך הכל יצוגים, סימנים של אלף-בית סודי,הירוגליפים הטומנים בחובם משמעות מיסטית.

כמעט בכל הקומפוזיציות של הסדרה “נסיעה טובה” ניכרת האירוניה וחיוכו החבוי של יחילביץ´, שמזכיר לעתים חיוכו של בובונאי,המושך בחוטים. עמדה זו נכרת בבירור בעבודה “שלוש סירות”. ושם,מצד אחד – הסיטואציה הנגלת לעין היא פשוטה ואפילו קומית: שלושה אנשים משתזפים להם בשלווה בסירותהם בנהר. אך,מצד שני נוצרת כאן שורה שלימה של אסוציאציות, הכוללת בתוכה דימויים שונים – החל במשה בתיבה במי הנילוס וכלה בדימוי של מסעות נשמות המתים המשוטטות בנהר לטה לכיוון עולם שכולו טוב. מצד אחד – שלווה,חופשה, נופש. מצד שני – סיומו של מסלול החיים, מוות,סוף.

הסדרה “נסיעה טובה” לדברי יחילביץ´ אינה מתארת נופים של חופים זרים, אלא היא עצמה הופכת לחווית המסע. המעברים היומיומיים,כמעט סכמתיים, של אנשים בחופשה מהווים אנלוגיה למעברינו במרחב החיים. השילוב בין היומיומי לבין שקט וריק קוסמי,המכיל בתוכו מראשית הימים את כל המעברים האנושיים,מעניק לעבודותיו של יחילביץ´ משמעות רוחנית עמוקה ובצדה – מבט אירוני מפוכח.