מתוך הטקסט של אסנת שפירא אודות תערוכת מחווה למשה קסטל של אמני הגלריה אגריפס 12
מוזיאון הצייר משה קסטל, 2021
אבן מאגית 1, פסטל יבש על נייר, 90X140
אבן מאגית / אסנת שפירא
לנה זידל רשמה סדרה של אבנים מאגיות עשויות מבזלת כהה בפסטל יבש על גיליונות נייר גדולים.
בעבודה אבן מאגית 1 מופיעה האמנית בדיוקן עצמי שבו היא חובקת לגופה אבן בזלת מכוסה אותיות תכולות עבריות המכסות את פני האבן. האמנית זידל יושבת בסטודיו שלה בלילה, ומחבקת סלע דמוי ביצה* עיניה עצומות וכל החדר מסביבה מלא מגדלי אבנים שעליהן אותיות דומות, המזכירים אבני דרך של עולים לרגל, של מסעות, מעין פסלים קדמוניים מבזלת. בפינת הסטודיו החשוך, כולו בכחול כהה, רובץ זאב המזוהה עם האמנית. הסימנים הללו מכסים את כל חלל החדר ושאר ערימות אבני בזלת, הקירות, הרצפה, החלונות שרק האלטר אגו שלה, הזאב, בפינה האחורית משמאל נותר עצמאי וללא סימני האותיות עליו. החדר חשוך ועיניה של האמנית עצומות למחצה.
אבן מאגית 2, נראה שאנחנו באותו חדר, הפעם באור יום, במרכזו ניצבת אבן בזלת גדולה, דמוית ביצה, אפורה ועליה חרוטת אותיות עבריות עתיקות ומודרניות בשחור. האמנית איננה בחדר ובמקומה ניצב במרכז הסטודיו סלע אפור גדול דמוי ביצה הממלא את כל חלל החדר הריק, עליו חרוטות אותיות עבריות, עתיקות וחדשות, באפור כהה-שחור.
כיפת הסלע ומעליה זאב מופיעה בדיפטיכון מעשה ידי האמנית התלוי על הקיר בסטודיו. מהחלון הקטן והצדדי, משמאל, מציץ סהר, סמל האסלאם. כיסא העבודה השחור של האמנית, ועליו טפטופים של צבע עומד לפני האבן, מימינו גלילי נייר ומשמאלו בדי ציור. החלל באור יום חושף את סודות הסטודיו של זידל.
בעבודה השלישית, אבן מאגית 3, אנו בתוך נוף לילי, מלא אבנים אדומות ועליהן חרוטות אותיות שחורות, מתכתב עם שילוב הצבעים האופייני של קסטל. בחזית הנוף, מקדימה, ניצב סלע הביצה, המופיע לאורך כל הטרילוגיה הנוכחית. קו אופק גבוה חושף עלטה שחורה וסמיכה שגם ברקע שלה אותן אותיות עבריות שחורות. החלל החשוך בסטודיו זוהר כולו מהצירוף הטיפוסי של קסטל, שחור ואדום. לצד אבן מרכזית דמוית-ביצה גדולה אדומה שעליה חרותה תערובת אותיות עבריות בשחור, סביבה פזורים עוד אבנים קטנות הממלאות את הרצפה.
זידל יוצרת בעבודה אינטנסיבית את סדרות המחוות לאמנים בשדה המקומי והבינלאומי בצבעי פסטל יבש. הכותרת חושפת את יסוד העיסוק של קסטל במאגיה וקבלה יהודית אך מעלה את ההשוואה המרכזית למאגיה האסתטית. מתוך החושך, הלא מודע, העשייה הטכנית והפיזית ועוד נוצרת מאגיה אמנותית שבמיטבה נראית כקסם. סדרה מיוחדת זאת כמחווה לקסטל, מתחברת למהלך בו עוסקת זידל בשנים האחרונות של יצירת מחוות לאמנים מקומיים ובינלאומיים.**
אסנת שפירא
* מוטיב הביצה שמופיע מסמל בריאה, שלמות ומחזוריות. כפי שזיכך זאת כפסל, ברנקוזי. מוטיב אישי, הזאב, מסמל טיהור,
שחרור ורצון להתחדשות, עבורה.לצדו מוטיב מוכר ונפיץ, כיפת הסלע, שמבטא מצב פוליטי סבוך.
** הזוג זידל ערך מחווה למרסל ינקו במוזיאון שלו בעין הוד ) 2019 ( ובפרויקט הנוכחי ישתתף במחווה הקבוצתית לקסטל.
אבן מאגית 2, פסטל יבש על נייר, 90X140
אבן מאגית 3, פסטל יבש על נייר, 90X140
אבן מאגית
הסדרה “אבן מאגית” דנה בהחיבור הויזואלי בין התכנים שמעסיקים אותי היום, לבין התכנים שהעסיקו בזמנו את משה קסטל. בשנים האחרונות עסקתי בפענוח של דימוי החיה, בגלגולם של מושגים כגון “מקום” ו”ראשוניות” ובחיבורים בין סמלים ודימויים. משה קסטל לאורך כל חייו, חקר כתב יתדות, את הכתב העברי הקדום, שורשים, ראשוניות, ארכאולוגיה ומיסטיקה.
לדעתי, הוא עסק גם בפענוח של מאגיית האבנים… נדמה, שהחיבור בין חלל הסטודיו שלי, לבין אבני הבזלת של קסטל יצר נקודת מפגש “מכושפת”: שני העולמות שנלקחו מתוך שפות ויזאליות שונות ומרוחקות בזמן, החלו להשפיע אחד על השני ויצרו דיאלוג פעיל ומתוח בשפת הסמלים.
לנה זידל
אמני הגלריה אגריפס 12 – דיאלוגים חזותיים עם משה קסטל
הפרויקט המשותף שנוצר בין הגלריה ´אגריפס 12´ לבין ´מוזיאון הצייר משה קסטל הניב דיאלוג חזותי עשיר ומרתק. הגלריה על שלל אמניה, בעלי תמות שונות, כל אחד בעל סגנון אישי וטכניקה אחרת יצרה שיח אסתטי המחדד את ההתבוננות עליהם עצמם וכן משקף את שפתו הייחודית של משה קסטל.
כאוצרת המוזיאון, נחשפתי תוך כדי הפרויקט לסוגיה אילו מרכיבים ביצירתו של משה קסטל התגלו כרלבנטיים עבור אמנים אלו. הפרויקט מעמיק את ההיכרות עם אמני הגלריה הנטועים בשדה האמנות בארץ. מהלך זה הביא להתגבשות פרויקט יוצא דופן, בו קבוצת אמנים הטרוגנית עורכת דיאלוג עם אמן בודד, שזכה למעמד חשוב בהיסטוריוגרפיה של שדה האמנות הישראלי, משנות העשרים ועד לשנות השבעים של המאה הקודמת. בכך, אנו במוזיאון הצייר משה קסטל שמחים על ההזדמנות לתרום תרומה משותפת לשדה אמנות מקומי ותוסס זה. אנו מקווים לתרום להתחדשות ולריענון המבט, השיח והמחקר על משה קסטל ופעילותו האמנותית הענפה בזירה המקומית, היהודית והבינלאומית.
הפרויקט המשותף שנוצר בין הגלריה ´אגריפס 12´ לבין ´מוזיאון הצייר משה קסטל הניב דיאלוג חזותי עשיר ומרתק. הגלריה על שלל אמניה, בעלי תמות שונות, כל אחד בעל סגנון אישי וטכניקה אחרת יצרה שיח אסתטי המחדד את ההתבוננות עליהם עצמם וכן משקף את שפתו הייחודית של משה קסטל.
כאוצרת המוזיאון, נחשפתי תוך כדי הפרויקט לסוגיה אילו מרכיבים ביצירתו של משה קסטל התגלו כרלבנטיים עבור אמנים אלו. הפרויקט מעמיק את ההיכרות עם אמני הגלריה הנטועים בשדה האמנות בארץ. מהלך זה הביא להתגבשות פרויקט יוצא דופן, בו קבוצת אמנים הטרוגנית עורכת דיאלוג עם אמן בודד, שזכה למעמד חשוב בהיסטוריוגרפיה של שדה האמנות הישראלי, משנות העשרים ועד לשנות השבעים של המאה הקודמת. בכך, אנו במוזיאון הצייר משה קסטל שמחים על ההזדמנות לתרום תרומה משותפת לשדה אמנות מקומי ותוסס זה. אנו מקווים לתרום להתחדשות ולריענון המבט, השיח והמחקר על משה קסטל ופעילותו האמנותית הענפה בזירה המקומית, היהודית והבינלאומית.
אסנת שפירא
https://youtu.be/5voocl04lk4
ד״ר גדעון עפרת אודות פרוייקט המחווה של אמני הגלריה אגריפס 12:
דיאלוגים חזותיים עם משה קסטל
ראה עוד…