לנה זידל: זאבים – ידידי האדם, 14.1.2026
וידאו בשפה הרוסית מתוך סדרת הרצאות/מפגשי אמן במסגרת הפרויקט “מטבח האמן” בהנחיית מיכאל יחילביץ’; סטודיו “משמש”, ארט-סנטר, מלון הנשיא, אחד העם 3, ירושלים
צילום ועריכה: פבל פרייצ’קו
Лена Зайдель: “Волки – друзья человека”. 14.1.2026. Проект “Кухня художника”; Ведущий: Михаил Яхилевич; Студия “Мишмеш”, Арт-Центр; Отель “Ха-Наси”, ул. Эхад ха-ам 3, Иерусалим.
Съемка и монтаж: Павел Фрейчко
מקומיות
פגישה עם לנה זידל: זאבים – ידידי האדם; מתוך ראיון (14.1.2026) מנחה: מיכאל יחילביץ’; פרויקט “מטבחו של האמן”; סטודיו “משמש”; חלק # 1 (1:02:39-1:07:00)
צילום ועריכה של גרסה מלאה: פבל פרייצ´קו
עריכה של גרסה קצרה: אודי אלפסי
לנה: למעשה, שם העבודה הוא “ספרינג” (“Spring”) – הכוונה ל “זרמים באביב”… הזאב פוסע על קו החוף – לאורך קצה השלולית (…) זאת אחת העבודות הראשונות בה החלטתי לחבר את הנוף עם הדמות של הזאב. זה לא היה מקרי. בזמנו, הקשבתי לגדעון עפרת ולעוד כמה (…) בקיצור, בתקופת לימודי בבצלאל, המילה “מקומיות” נחשבה למילת מפתח – למילה כמעט קדושה… נוכחות הקונטקסט המקומי בעבודה נחשב למשהו שהוא: “הכי-הכי”. באותן השנים בבצלאל וגם באמנות בעולם, ברגע שמישהו היה הופך להיות אמן מקומי – אמנותו הייתה הופכת למשהו בעל ערך מאוד גבוה…
מהקהל: – מה זאת אומרת?
לנה: זאת אומרת, שהעבודה שייכת\קשורה למקום – למקום ספציפי. זאת אומרת, שהעבודה משקפת איזושהי בעייתיות של המקום הספציפי…זאת אומרת שהעבודה לא יכולה להתקיים בכל מקום – כלומר, היא כבר לא אוניברסאלית (כמו הזאבים הראשונים שלי)… – הראנו את הזאבים הראשונים?
מישה: – כן, כן…
לנה: – הזאבים הראשונים שלי פשוט היו מצויירים על רקעים בצבעים שונים…
מישה: – נו, זה כמו “מקום או זירת ההתרחשות”, זה כמו בקלאסיציזם: “אחדות הזמן, המקום והעלילה”…
לנה: – כן, “מקום התרחשות”, זאת אומרת, שהקונטקסט המקומי בעבודה – הוא ערך עליון. ערכו של האמן נקבע על פי הקריטריונים האלה גם בבצלאל וגם בכל מקום אחר… בקיצור, חשבתי לעצמי: פורטרטים יכולים להיות בכל מקום… הזאבים הדוהרים – לא קשורים למקום קונקרטי… אולי אנסה לעשות צעד בכיוון של משהו, ששמעתי עליו במשך כל-כך הרבה שנים…
מהקהל: – ומקום קונקרטי, זה למשל, החדר הזה?
לנה: – כן, מקום קונקרטי, זה החדר הזה, או הרחוב הזה או העיר הזאת… אז אמרתי לעצמי: אנסה משהו ניסיוני בקשר לרעיון הזה… נמאס לי להתעלם ממנו. אנסה אולי לחבר את העיר עם דימוי הזאב… אז, השתמשתי בצילום של עודד (…) והוספתי עוד כמה פריטים טיפוסיים שאפשר למצוא בכל בית בישראל…
מהקהל: – אבל אין כאן מקומיות מוגדרת…
לנה: – כן, אבל רשום שם על הבקבוק “מי עדן” ו- “ספרינג” בעברית. בקיצור, אלה הם מוצרים טיפוסיים שנמכרים אצלנו בחנויות…
מישה: – … ונזרקים לרחובות מטונפים…
לנה: – זהו אזור ספציפי…
מהקהל: – כלומר – מזבלה…
לנה: – זה אתר בנייה.
מהקהל: – יש זאבים בארץ?
לנה: – כן, אבל קטנים מאוד…(1:07:00)
שורש “טר”
פגישה עם לנה זידל: זאבים – ידידי האדם; מתוך ראיון (14.1.2026) מנחה: מיכאל יחילביץ’; פרויקט: “מטבחו של האמן”; סטודיו “משמש”; חלק # 2; (52:15-56:26)
52:15
מישה: – ואז מגיע החיה הזאת… לאמני הרנסנס בדרך כלל, היה נושא אחד (במשך עשרות שנים)… היו מציירים למשל, את המדונה עם הילד, פעמים רבות… ולנה מציירת זאבים כבר במשך עשרים שנה. הם משתנים במשך הזמן… נעקוב אחר המטמורפוזות שלהם… קורה שהזאב צץ כאילו מתוך הלא-כלום…
מהקהל: – זה כמו ארכיטיפ?
מישה: – כן, בהתחלה הוא צץ מתוך איזשהו ריק… בעבודות הראשונות הוא עולה מתוך הריק. הזאב – הוא סמל התנועה…והנה הם רצים, עוברים דרך כל צבעי הספקטרום…
לנה: בזמנו, זה נעשה לצורך ניעור עצמי: כדי לאפס את עצמי, אחרי הפסקה די ממושכת… יש לפעמים תקופות כאלה, שבא לי לטלטל את עצמי: אז, דימוי הזאב מאוד מתאים למטרה. לכן חשבתי על הסדרה, בה הזאבים דוהרים לקראת איזושהי מטרה שלהם ועוברים דרך כל צבעי הספקטרום.
מישה: – ועכשיו נראה לאן הם הגיעו בסופו של דבר… מעניין אותי למה פתאום מופיעים כאן דיפטיכונים? למה את מחלקת את העבודות לחלקים בצורה הזאת? הייתי רוצה להבין את המחשבה שמנחה אותך… פתאום מופיע כאן דיפטיכון… אחר כך מצטרפת גם כל הארכיטקטורה… זה כביכול אוצר את התנועה…
לנה: כן, החלוקה הזאת, היא מצד אחד עוצרת את התנועה ומצד שני – מדגישה אותה. פעם הראיתי את הסדרה הזאת ללארי אברמסון. הוא היה מורה שלנו בשנה ד’ בבצלאל. הסדרה שהראיתי הייתה מורכבת מכמה חלקים. אמרתי: ” – נדמה לי שהחלוקה הזאת מדגישה את התנועה – יש בזה משהו…” ואז הוא אמר לי משהו מעניין מאוד: ” – הרווח בין החלקים של הציור הוא כמו שורש “טר” בסנסקריט.” בהיתי בו בתדהמה ושאלתי: ” – מה זה שורש “טר”?!” והוא ענה: ” – שימי לב לכל המילים האלה שיש בהן שורש “טר”; “טרנספורמציה”, “טרנסמוטציה”, “טרנספורט”, “טרנס”, כל המילים האלה – פירושן מעבר ממצב אחד למשנהו… הרווח הזה, בין שני חלקי הדיפטיכון – אפשר להגדיר אותו כשורש “טר”…” (56:25)
ראו עוד: