טקסט קיר
זוג האמנים לנה ועודד זידל הוזמנו ליצור במיוחד לחלל המוזיאון, במחווה ליצירותיו של מרסל ינקו שבתצוגת הקבע ובהשראתן, וכחלק מפרויקט חדש.
בציור “חלום על מרסל ינקו 1” מתוארת האמנית כשהיא נמה בסטודיו שלה בירושלים, זרועה חובקת את מסכת הקרטון של טריסטן צארה, ממייסדי תנועת דאדא. המסכה התלת ממדית שיצר ינקו ומוצגת בתערוכת הקבע, הפכה בציור של זידל לדימוי דו ממדי ואקספרסיבי, מנותק מההקשר המקורי. בציור זה שואבת זידל השראה מיצירות של אמנים נודעים נוספים כמו מאן ריי וברנקוזי.
בציור “חלום על מרסל ינקו 2″ מופיעים דימויים מתוך ציורו של ינקו “חיות דמיוניות”, שהאמנית פירקה והרכיבה מחדש. זידל משלבת בציוריה דימויים הלקוחים מארכיון הדימויים האישי שלה ומהסביבה הגאוגרפית שבה היא חיה. הזאבים מבטאים מוטיב אישי שמשמעותו טיהור, שחרור וקריאה להתחדשות. בנוסף, מופיעים בציוריה בתי אבן ירושלמיים ומבנה כיפת הסלע, המאזכר מצב פוליטי מורכב וסבוך. זידל מאמצת את הדימויים הגאומטריים הצבעוניים המודגשים בקווי מתאר עזים וחדים, ומאפיינים את סגנון הציור של ינקו בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים. האמנית מפרקת ובונה מחדש דימויים מיצירתו, ומעניקה להם בציוריה הסוראליסטיים משמעות חדשה ורלוונטית בשבילה.
עודד זידל יצר חמש מסכות צבעוניות גדולות ממדים מלוחות קרטון בהשראת המסכות שיצר מרסל ינקו. האמן מציג מעין קרנבל מסכות צבעוני ונאיבי מחד, שבו דימויים כמו כדורים פורחים משמשים כעיניים, ושיער מתואר בצורת עננים, ומאידך, חלקים אחרים המרכיבים את המסכות הם אלמנטים תעשייתיים ועירוניים, כגון אנטנות, פנסי רחוב או כבישים. יצירתו בשנים האחרונות מתאפיינת בעיסוק בנופים אורבניים ותעשייתיים תוך קיום שיח עם האבות המייסדים של הציור המופשט הגאומטרי. המפגש של זידל עם השירה האוטומטית של אמני דאדא בכלל, ושירתו שוברת המוסכמות של צארה בפרט, היו לו מקור השראה להתבוננות אחרת בנושאים המעסיקים אותו, ואפשרו לו לשבור את הכלים, לחגוג את חופש היצירה, וליצור מסכות שיש בהן הכלאה של תווי פנים, נופים ואובייקטים שונים הלקוחים מעולמות אחרים. כך הופכות המסכות העכשוויות של זידל ליצירות ברוח הדאדא והסוראליזם, והן מתאפיינות בקלילות, בערעור הקיים, באבסורד, בהומור ובילדיות.
שם התערוכה “ובחלומי…ינקו” הוא מעין ציטוט שם האפיזודה “ובחלומי…עורבים”, מתוך הסרט “חלומות” ( 1990) של הבמאי היפני הנודע אקירה קוראסוואה. באפיזודה זו יוצר הבמאי מחווה ליצירתו של האמן הנערץ עליו ואן גוך, מחווה הבאה לידי ביטוי בשוטטות וירטואלית בתוך ציוריו עשירי הצבע והמרקם של הצייר ההולנדי.
התערוכה שלפנינו היא חוליה בשרשרת השפעות, מחוות וציטוטים המאפיינים את תולדות האמנות הפלסטית והאמנויות האחרות. היא בוחנת את מידת הרלוונטיות של מבט המופנה אל אמני העבר, ומלמדת עד כמה יצירת מחווה מעשירה ומעמיקה את יצירת האמנים העכשוויים היוצרים אותה. דו השיח בין יצירותיהם של לנה ועודד זידל לבין גוף העבודה של מרסל ינקו מקבל משמעות עמוקה אף יותר מתוקף הצבתו בתוך חלל תצוגת הקבע של מרסל ינקו במוזיאון, כחלק אינטגרלי מהתערוכה המוקדשת ליצירתו.
רינה גנוסוב, אוצרת התערוכה
